תוכן

יג) ובאמור נבין דברי הרב בענף ל״ב אות ח׳ וז״ל: ועתה נבאר הסדר שלהם, הנה מהויה דע״ב אשר בחסד, האורות שלו שעלו למעלה באצילות כשנשברו הכלים היו ו' מדרגות הראשונות. ושאר המדרגות מן הז' ואילך והוא בכלל וכו׳ כולם ירדו בבריאה עם הכלים בסוד הניצוצין, עכ״ל.
והענין כמו שנתבאר לעיל בפמ״ס ענף ט״ו וט״ז ובפמ״א דף תי״א ד״ה ולכן אשר ג״ר דע״ס דנקודים שנק' כח״ב, הם ג' ראשים שלימים שבכל אחד ע״ס כח״ב זו"ן, ונק׳ בדברי הרב לעיל בענף כ"ב, כתר ואו״א והתפשטות כח״ב או ישסו״ת, וכנגדם בגוף דהיינו בז"ת דנקודים נבחן ג' גופים:דעת, וחג״ת, ונהי״מ. עש"ה.
גם צריך שתזכור מ״ש שם בפמ״א בענין הזדככות המסך שקרה אותם, המכונה שם בדברי הרב ירידת ה״ח וה״ג, שמתחילה יצאו בקומת כתר שה"ס הסתכלות עיינין דאו״א על בחי״ד כמ״ש בפמ״א דף תי״א ד״ה ולכן, עש״ה כל ההמשך עד סיום הענף ואח״כ כשנשבר הדעת ונתעלם בחי״ד דמסך נעשה הזווג על בחי״ג דמסך ויצאו ע״ס בקומת חכמה, המכונה שם בדברי הרב שירדו ה״ח וה״ג מראש דאבא לגופא דאבא. וכשנשבר כלי החסד נעלם גם בחי״ג דמסך ונעשה הזווג על בחי״ב דמסך, ויצאו ע״ס בקומת בינה, המכונה שם בדברי הרב התפשטות ה״ח וה״ג בגופא דאמא. וכשנשבר כלי הגבורה ונעלם גם בחי״ב דמסך נעשה הזווג על בחי״א דמסך, ויצאו ע״ס בקומת ז״א המכונה שם בדברי הרב המשכת ה״ח ביסוד אבא וה״ג ביסוד אמא, כמ״ש שם בפמ״א. ועד״ז ממש ביאר שם הרב אצל הראש הג' המכונה התפשטות ג׳ קוי כח"ב או ישסו״ת, שראשייהו דישסו״ת דהיינו קומת כתר, יצא בהסתכלות עינים. ואח"כ ירדו ה״ח וה״ג, לגופא דיש״ס, דהיינו לקומת חכמה דישסו״ת. ואח"כ ירדו לגופא דתבונה, דהיינו לקומת בינה דישסו״ת. ואח״כ ירדו ליסודות דישסו״ת, דהיינו לקומת ז״א, כמ״ש היטב בפמ״א באורך עש״ה, כי א״א להכפיל הדברים בכל פעם.
והנך רואה איך שיצאו בכל ראש חמש קומות געסמ״ב זה למטה מזה, הן בראש הב' הנק' או״א עילאין והן בראש הג' הנק' ישסו״ת. ובגולגלתא אין דרכו של הרב לעסוק בו כנודע. וכבר נתבאר זה בפמ״ס בענף ט׳ עש״ה אשר כל ענין הסתלקות האורות הוא מסבת הזדככות המסך הנוהג בכל גוף ואפילו בגוף דגלגלתא, שזה המכונה בדברי הרב בשם הסתלקות דהתפ״א דאורות היוצאים מפה דראש ולמטה, וכנ״ל באות ט׳ וע״ס היוצאות על המסך בדרגות זיכוכו זה למטה מזה, שמכונים בדברי הרב התפ״ב דאורות דפה שה״ס שורשי עסמ״ב המובאים תמיד בדברי הרב, כבר נתבאר שם שכל אחד מלביש וממלא הארתו דגוף דעליון אחר הסתלקות אורותיו משם, שז״ס אשר ע״ב ה״ס המילוי דכתר וס״ג מילוי דמילוי דכתר ומ״ה וב"ן מילוי המילוי דמילוי הכתר כנ״ל באורך.
גם נתבאר בפמ״א דף תקל״ה ד״ה גם שעסמ״ב וטנת״א וענין פו״א דאותיות ופו״א דחשבונם, כל אלה הם ענין אחד. כי הפנים דאותיות בצורתם ה״ס טעמים וכתר. והאחורים, דהיינו הריבוע דהויה, ה״ס ד׳ מדרגות עסמ״ב היוצאים בסבת הזדככות המסך זה למטה מזה, והם מכונים ג״כ אור דנקודות. והחשבון דכל אחד, ה״ס המסך אשר כל עיקר החשבון משיעור הקומה אינו נבחן בשום ספירה זולת בעביות שבמסך כנ״ל, וע״כ מסך המשמש לקומת כתר וטעמים נק' חשבון אותיות דפנים דהויה, וד' המסכים המשמשים לד׳ הקומות ע״ב ס"ג מ״ה ב"ן המכונים יחד אור דאחורים נק׳ חשבון אותיות דהויה בריבוע.